עוד לפני שפתחתי את התפריט, הכותרת של מסעדה בולגרית-ערבית נשמעה לי כמו שילוב מסקרן במיוחד. תהיתי איך בכלל הוגה מישהו שילוב כזה, ומסתבר שכדי להגיע אליו צריכים להיות מעורבים לימודים בחו"ל, פיזיותרפיה, אהבה, סקרנות וכמובן חיבור עמוק לאוכל.
מסעדת "ראי" ממוקמת בלב ראמה, ואפילו בחושך אפשר להבין שנשקף ממנה נוף פותח נשימה, שגרם לנו להבין שחייבים לבוא גם ביום. נכנסנו דרך חצר רחבה ויפה וליד השביל המוביל למסעדה הסתובבו לאיטם 3 נתחים ענקיים על גריל עישון גדול, נוטפי שומן ועם ריח משגע. ערב טוב לך, ארוחת הערב שלי, בירכתי בלבי, והחשתי את צעדיי לכיוון המסעדה, כשהקשיש המכונה אבא מנסה להדביק את צעדיי. המסעדה עצמה מרווחת מאוד, אך עדיין נראית כמו בקתה נעימה ובעיקר מרגישה ביתית מאוד, עם הרבה עץ, מפות צבעוניות בסגנון הבלקן וקישוטים מאירים לכבוד חג המולד.
את פנינו קיבל אדיב, בעל המקום, ובזמן שחיכינו לאוכל סיפר את הסיפור המיוחד שלו ושל המסעדה. אדיב הוא בכלל פיזיותרפיסט שעובד בבית החולים גליל בנהריה. בצעירותו למד פיזותרפיה בבולגריה, ושם התאהב בצעירה מקומית שהפכה לאשתו. בזמן שלמד בבולגריה, חביב שם לב לקווי דמיון רבים בין התרבות הבולגרית לתרבות הערבית, ובמיוחד במטבח. כמה שנים לאחר שבני הזוג התחתנו הם חזרו לראמה, הקימו בית ולימים החליטו לפתוח מסעדה ולבשל בה את האוכל שהם אוכלים בבית, אוכל ערבי-בולגרי. הם קראו למסעדה ראי, על שם בנם הבכור. היה להם חשוב למצוא שם שעובד גם בבולגרית וגם בערבית. ראי זה גן עדן בבולגרית ודעה בערבית. וכך נולדה המסעדה.
בדיוק כשאדיב סיים לספר, הגיעו לשולחן המנות הראשונות. שני בגטים טריים קלויים ומרוחים בשמן זית, שום ותבלינים, כמה מטבלים נהדרים וקערה קטנה של השום קונפי מהטובים שיצא לי לטעום. לצד הבגטים קיבלנו סלט כייפי של פלפלים קלויים, בטעם מעושן ומתקתק ורמז של חריפות. היו גם פטריות טריות מוקפצות וטעימות וחציל קלוי מצויין עם טחינה גולמית, סלסה, שום קונפי ופסטו. הכל השתלב מעולה ולכל ביס היה טעם אחר.
אחרי שנרגענו מהראשונות הכיפיות, הגיע הרגע למנה העיקרית. לשולחן הגיעה מניפה רותחת ושחומה היטב של ריבס לבן, שלגמרי היו גולת הכותרת של הערב. בשר מצוין, עם רוטב טעים ומידת עשייה מדויקת. התענגנו על כל ביס. לצידו הגיעו נתחים קטנים מהנתחים שראינו מסתובבים על הגריל בתחילת הערב שהתבררו כצוואר והיו טעימים, עסייסים ונימוחים בדיוק כמו שנראו על הגריל. אם כל זה לא מספיק קיבלנו גם שיפוד קטן של פרגית במרינדה שהיה נחמד מאוד וקוביית פילה עטופה בביקון עם בצל מטוגן שהייתה נהדרת, ולצידם שולבטו, תבשיל בורגול מסורתי, טעים ומנחם.
מפוצצים ומרוצים נשענו אחורה על הכסאות וקיבלנו מאדיב צ'ייסר של משקה בולגרי בשם ראקייה שהיה מפתיע בעוצמתו ובהחלט הוסיף כיף לערב.
למרות הבטן המלאה, תמיד יש מקום לקינוחים. לצד כוס תה נענע מרגיעה קיבלנו כנאפה וקרם ברולה, שניהם היו טעימים אך לא התעלו לרמה של האוכל עצמו. הבטחנו לעצמנו שעוד נחזור, כי התפריט כולל עוד אופציות רבות שצריך לפחות ארבעה חמישה ביקורים כדי לטעום הכל. התגלגלנו לנו לאיטנו לרכב, שבעים ומרוצים.
מסעדת ראי, כפר ראמה, פתוח כל יום, 04-8368631; 054-7453734.
* הכותבת הייתה אורחת המסעדה
