מקצועי כירופרקטיקה \ נועה וייס
רבים מאיתנו סובלים מכאבי גב תחתון. למעשה כ-80 אחוז מאיתנו יחוו כאב גב באיזשהו שלב בחיינו. אצל חלק מאיתנו הכאב עלול להפוך כרוני, ולהריץ אותנו מרופא לרופא, מבדיקת CT ל-MRI עד שלבסוף נגיע למומחה שיאמר בארשת פנים רצינית אך פוטרת מאחריות, "אין מה לעשות, צריך ללמוד לחיות עם זה".
האמנם? אני רוצה לשתף אתכם בסינדרום כאב שלא מפסיק להפתיע גם אותי, ועזר לי לעזור להרבה מאוד אנשים. עד כדי כך שאפשר ממש לטפל בו בעצמכם. זה רלוונטי במיוחד עכשיו, כשאנחנו נמנעים לצאת מהבית שלא לצורך, יושבים הרבה מול הזום או נטפליקס, וממעיטים בפעילות גופנית.
מדובר בסינדרום ע"ש רופא ראומטולוג צרפתי בשם רוברט מיין (Maigne's Syndrome), שאהב לטפל בכאבי שריר/שלד, להזריק חומרי הרדמה או סטרואידים, ולצפות איך הם משפיעים על רמת הכאב והתפקוד. הוא כמובן שמע כבר אז בשנות ה70' על תלונות כאב גב תחתון, וניסה לחפש חוקיות בכאב. לרוב המתלוננות, מה לעשות לנשים יש פרק חשוב בעולם הרפואה, דיווחו על כאב עמום בצד אחד של הגב שיכול להקרין לצד הירך, לקדמת הירך או למותן, אבל לא לכל הרגל או מתחת לברך. הכאב לפעמים נדד ובלבל, מה שגרם להרבה רופאים, זכרים חשוב להגיד, להרים גבה או שתיים ולשחרר את המטופלת עם כדורי הרגעה…
אבל ד"ר מיין לא ויתר וניסה להזריק חומרי הרדמה לכל המקומות המדוברים ולשחרר את עמוד השדרה התחתון. הוא גם למד לעשות מניפולציות, עד שבסופו של דבר הגיע למסקנה שמקור הכאבים האלו הוא לא בגב התחתון. מקורם דווקא בחוליה אחת מרכזית בצומת שבין הגב האמצעי לגב התחתון (חוליה T12, ראו תמונה). זוהי צומת מכנית חשובה, בה החוליות עוברות שינוי אנטומי ומועדות יותר לפציעות של לחץ, מאמץ בסיבוב וכדומה.
שנים רבות עברו, ומאז השתכללנו כל כך, עד שמרוב בדיקות לא רואים את היער. סביר להניח שמי שיתלונן על כאב גב תחתון מעל גיל 40 כבר עבר פציעה או נפילה או תאונה כזו או אחרת במהלך חייו, וכשילך לבדיקת CT יראה ממצא כלשהו בגב תחתון. הממצא הקטן כמובן לא יספק אותנו, ונבקש ללכת לבדיקה יותר משוכללת ונפסיק פעילות גופנית כדי לא לעשות עוד "נזק", והנה ספירלת הכאב תתחיל.
למיין לא היו בדיקות. היו לו זוג ידיים וידע אנטומי רב. הוא ידע לשלול בעיות חמורות של הגב שדורשות טיפול אחר, ועם כל השאר התמודד די בהצלחה בקליניקה שלו, בה השתמש בטיפול ידני ולעיתים גם הזרקות ממוקדות לאזורים עמוקים יותר.
מסר: כשאתם שומעים פרסות דוהרות, תחשבו על סוסים ולא זברות. כאב כרוני מקורו לעיתים רבות בכאב אקוטי. אז אם תפסתי אתכם בשלב האקוטי, כלומר עד שישה חודשים, נסו לשחרר לבד את הכאב, דרך תנועה, מתיחות, ורק אחר כך פנו לרופא המשפחה. אפשר להיעזר בנוגדי דלקת, זריקות וולטרן ומשככי כאבים.
לעומת זאת, כשמדובר בכאב כרוני ורמת הכאב לא מפריעה לתפקוד אלא יותר "נוכחת" בחיי היומיום, ניתן לדלג על השלב התרופתי ולעבור ישר לשלב האקטיבי, הווה אומר להגיע לבדיקה והכוונה לטיפול עצמי אצל מומחים מקצועיים בתחום המנואלי – אם זה פיזיותרפיה, אוסתיאופתיה או כירופרקטיקה.
והעיקר, אל תפחדו לזוז!
בצילום תרגיל מיוחד שמתאים לסינדרום הספציפי שתיארתי, בעזרת חצי גליל ארוך. חשוב מאוד להתחיל בהדרגה, דווקא כשהגליל נמצא מעל קו האגן ולאט לאט להעלות אותו כלפי מעלה עד שנתקלים באזור הצלעות. לנשום לתוך המתיחה נשימות עמוקות, סרעפתיות. אחרי חמש דקות בערך אפשר להחזיר את הגליל למטה, ואז להסתבוב ולרדת ממנו בזהירות. לחזור לפחות פעמיים ביום למשך שבוע.
* המערכת אינה אחראית על תוצאות המתיחה, נא הפעילו שיקול דעת והתייעצו בהתאם.
* הכותבת, נועה וייס DC, ד"ר לכירופרקטיקה, בעלת קליניקה בתפן. עובדת כחלק מצוות רב תחומי במכון כאב רמב"ם. 052-5680138
