ביתו של דרור רון הוא בית לא סטנדרטי, א-סימטרי. קומה אחת, חזית משתרעת לרוחב, כניסות ומרפסות לרוב, מקורות בחלקן. כמעט ברור מאליו שהבית הוא בית של אמן. בגינה המקיפה אותו וגם במרפסות עומדים בצפיפות פסלים מקרמיקה, מעשה ידיה של מרים שטרן, בת זוגו של דרור. בתוך הבית מסודרות יצירותיו: פסלי עץ, ועל הקירות עבודות מעץ. בפינת העבודה הפתוחה לנוף תלויים ציוריו.
הוא טייל בכפר ורדים כשעוד היו כאן בתים ספונים בתוך היער, והחליט שזה המקום בשבילו. במשך שנתיים עבר בין ארכיטקטים, ולבסוף התפתה לתוכנית של ארכיטקטית קולומביאנית צעירה. הוא רצה ״המון אור, המון פתחים״, ובהחלט קיבל את מבוקשו. הוא הכנס לבית בשנת 1992.
דרור רון נולד ב-1945 בקרית חיים. הוריו עלו מפולין בשנות השלושים של המאה שעברה. רוב משפחתם נספתה בשואה ודרור הוא דור שני לשואה. הוא מעיד שביצירתו הוא מתחבר ל״מקומות של כאב, של עצב״.
הוא בוגר כלכלה מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במינהל עסקים מטורונטו, קנדה. יש לו שלושה בנים. כשחזר לארץ, פתח עסק עצמאי בנהריה והיה סיטונאי גדול למוצרים משרדיים ומחשבים. בגיל 56 הרגיש שאינו יכול עוד, מכר את העסק ויצא לפנסיה מוקדמת. ״הפנסיה חיברה אותי בעוצמה למקומות פנימיים ולרצונות נשכחים. התחלתי לעשות דברים שתמיד חלמתי עליהם: שנתיים אנתרופוסופיה במכללת גליל מערבי, ושנה קורס מודעות עצמית במכון אדלר. זה החזיר אותי לאהבתי הישנה והמודחקת, אמנות".
כשהגיע לכפר ורדים התחיל לגלף בעץ. זו הייתה מלאכה כל כך חדשה לו עד שפיסל בעזרת הכלים הכי פרימיטיביים, מברג ופטיש. אחיו הזמין אותו לחוג לפיסול בו למד מה זה עץ, איך מחזיקים אותו ובאילו כלים משתמשים. קנה ציוד בסיסי וחיפש גזעים אצל כל מיני חוטבי עצים. ״מעולם לא קניתי עצים", הוא מתגאה. "השתמשתי במה שמצאתי בשטח או בחצרות השכנים".
לדברי רון כדי לגלף צריך להיות קשוב לטקסטורה של העץ, להתפתלויות בתוך הגוש, לצבעוניות המשתנה בתוך ההתפתלויות. למעשה, הצורה הגולמית מובילה, אבל גם הדמיון פעיל מאוד עד ליצירה הסופית. ״אני אוהב עץ, את ריח השבבים. עץ הזית הוא העץ האולטימטיבי, אבל הכי קשה לעבודה. לעומתו, האבוקדו הוא עץ הרבה יותר נוח. באורן אני לא נוגע, כי הוא מתייבש ונסדק". היצירות בביתו עגולות, ומתחשק להחליק עם היד על החמוקיים. הפסלים אינם חושפים את העבודה הרבה שהושקעה בבית המלאכה שהקים בפאתי המגרש.
רון גם מצייר, בעיקר עבודות שמתבססות על צילומים שצילם או ראה בעיתונים. ״אני מתחבר בעיקר לנופים אנושיים דרך דיוקנאות". בנוסף הוא כותב לעצמו ולחברים, ואפילו הוציא ספר לנכדיו, 'סבא דרור מספר'.
לתיאום ביקור: 052-5236907.