ממש כאן "בשכונה שלנו", לאורך כביש 854 המחבר את מעלות לכרמיאל, מחכים כמה אתרי טיול מעניינים ומהנים.
תצפית מקיבוץ תובל
נתחיל מתצפית נוף מרשימה בקצה הדרומי של קיבוץ תובל. ממגרש החניה נמשיך בדרך עפר קצרה ממנה יורד שביל קצר המגיע למשטחי סלעים המאפיינים את המבנה הטרשי של גוש תפן. מכאן תצפית מרהיבה לכיוון גוש תפן, מפרץ חיפה ורכס הכרמל, בקעת בית הכרם הפרושה למרגלותינו ובה נטועים לצד כרמי הזיתים העתיקים גם היישובים שהתפתחו מאד בשנים האחרונות, מג'דל כרום, בענה, דיר אל אסד וכרמיאל. מכאן ניתן לראות היטב ולהבין את הגבול שבין הגליל התחתון הפרוש לפנינו לבין הגליל העליון בקצהו אנו עומדים, כשמתלול צורים הנמתח לכיוון מזרח ומסמן את קו הגבול הברור.
חורבת תפן
נחזור לרכב ונמשיך בכיוון כללי צפון בכביש המתפתל מקיבוץ תובל לחלקיו העליונים של דיר אל אסד וחולף על פני כישורית. לפני העיכול החד על הגדה הדרומית של נחל בית העמק נפנה שמאלה מערבה ונחנה את הרכב בצד הדרך. נעפיל בשביל מעלה למצודת תפן (קלעת תפוניה) שנתנה את השם לאזור כולו. חורבת תפן היא מבצר מרשים ביותר שראשיתו בתקופה החשמונאית. כשנעפיל לראשו נבין עד כמה הנקודה בה הוקם היא אסטרטגית. המבצר חלש על כל השטח שנמצא מזרחית לו ושלט על הדרך הקדומה שעלתה ממישור החוף לגליל.
מתחתנו נמצא הערוץ העמוק של נחל בית העמק, טובל בחלקו בירק של חורש ים תיכוני טבעי. ממזרח לנו נוכל לראות במרחק את תפן עצמה (מפעלים גדולים לבנים בשיא הגובה) וקרוב יותר אלינו את מושב לפידות על גגות הרעפים האדומים שלו. צפונה מאתנו ג'ת, גיתה ורחוק יותר נבחין בכפר ינוח (שבתיו הקיצוניים פרושים במורד השלוחה על קו האופק מצפון). ממערב משתרע מישור החוף של הגליל ומעבר לו הים.
המבצר עצמו בנוי אבנים מסותתות ועצומות שנראות כאילו ענקים קדמונים סחבו אותן לכאן והציבו אותן זו על גבי זו. נראה מה שנותר משערו – שתי מזוזות אבן עצומות. רוב חלקי המבצר חרבו, אך בסיס החומות והמגדלים עודנו מרשים.
חורבת מחוז וחורבת חשק
נחזור לרכב ונמשיך בנסיעה בכביש 8544 לאורך הגדה הדרומית העליונה של נחל בית העמק, נתחבר לכביש 854 ונפנה שמאלה (צפונה). ממש לאחר עיקול הכביש נחנה בזהירות בצד הדרך. נטפס בשביל המסומן ירוק בין טרסות הזיתים ונגיע לחורבת מחוז, שריד יישוב מהתקופה הביזנטית שהחורש הטבעי מסתיר את נפלאותיו. באתר בורות מים (זהירות לא ליפול), גתות, שרידי בתים ומאגר מים גדול שחלקו מטויח. מבנים שלמים אין, אבל כן נמצא שם אבנים ותלי בתים, קשתות שכיסו בעבר בריכת מים, מחסנים ומבני מגורים שקרסו עם השנים, בעיקר כשהחלו פוקדים את המקום רועי צאן ועדריהם או יוצרי פחם מהכפרים השכנים.
מחוז היה הישוב המרכזי באזור. היישוב נעזב כמו ישובים אחרים באזור בתחילת המאה השביעית, במהלך הפלישה הפרסית בשנת 614 או בפלישה המוסלמית ב-638. המקום נזכר בתעודה צלבנית משנת 1230 בשם "Gastina Mahuz". משמעות המילה גסטינה היא חורבה. שמות ישובי הגליל נשמרו בכתבי הצלבנים הטבטונים. לאחר שהטבטונים איבדו את עוזם המרכזי, מבצר מונפורט, והפסידו בקרב עכו בשנת 1291, הם נסוגו עם הרשימות לאירופה. בתקופת הממלוכים 1517-1260) שכן כאן ישוב מוסלמי. בתקופה העות׳מאנית התגוררו במקום מספר קטן של חקלאים דרוזים, שלנו במבנים קמורים שהוקמו על חורבות ביזנטיות הנראים עדיין היטב במקום.
מזרחה מהשביל נמצאת אחת משתי כנסיות שנמצאו במקום. משקוף הכנסייה עדיין על תילו וחקוק בו צלב בתוך עיגול. את האפסיס מסתיר עץ חרוב גדול. נחצה גדר בקר נמשיך במעלה בשביל המסומן ירוק ונגיע לחורבת חשק. בערבית היא נקראת "קצר עשק" שמשמעו "ארמון האהבה", ומסיפורי הרועים עולה כי הייתה מקום מסתור לגילויי האהבה שבין הרועים והרועות מכפרי האזור. הכנסייה עטורה בסבך החורש הצפוף. בחורבת חשק ישנו רק מבנה אחד, שנחפר על ידי פרופ' מוטי אביעם שהיה תושב הכפר. מבנה הכנסייה כולל בזיליקה ואטריום, כאשר האטריום נבנה מעל מאגר המים.
הכנסייה היא מבנה אבן דו קומתי בסגנון כנסייה ביזנטית. היא הוקמה סמוך לצוקי נחל חשק, ונחשבת לכנסייה הביזנטית השמורה ביותר בצפון הארץ, והיחידה שהיו לה שתי קומות. היא בנויה מעל חדר קבורה ובור מים תת קרקעיים עם קימרון. גובה הכניסה לבור המים חייב את הנכנס להתכופף, עניין טיפוסי לבורות מים בכנסיות אחרות בתקופה הביזנטית בגליל.
מתחת לסיטרה הדרומית נמצא פתח לחלל הקריפטה – חדר הקבורה. החדר חצוב בחלקו בסלע הטבעי, ובצמוד אליו נמצא מאגר מים שאורכו עשרה מטרים ורוחבו 3.4 מטרים. תקרתו נישאת על ידי קשתות אבן. דפנות המאגר מכוסות שכבת טיח ובה חרסים מן התקופה הביזנטית. בגג המאגר נחשף פתח לשאיבת מים. בין שני קמרונים נוצר מפתח וגומחה חצי עגולה שיתכן ששימש מקום תפילה – קפלה. על גבי אחד הקמרונים התגלתה חריטה של שני טווסים הפונים זה אל זה ומחזיקים זר בפיותיהם. בחפירה התגלו גם שברי לוחות אבן גיר מעוטרים בדמויות בעלי חיים שהושחתו. משקוף הכניסה היה באתר לפחות עד שנת 1978, ועליו נחקק צלב ובמרכזו חור לקיבוע צלב מתכת.
בכנסיה התגלו עמודים, כותרות קורינתיות שעוטרו גם הן בצלבים, וקטעים רבים של רצפת פסיפס צבעונית מעוטרת בדגמים גיאומטריים.
עוד התגלו באתר רליקווריומים – תיבות לשמירת חפצים מקודשים. באתר נחשפו עמודים, כותרות מעוטרות, יציעים, עמודים, שלושה אפסיסים (גומחות) בקיר המזרחי, ואבן גדולה ששימשה כנראה בסיס לשולחן המזבח.
באולם התווך נשתמרה רצפת פסיפס שכולה מעוטרת כתובות וצורות גיאומטריות שונות. מול הבמה נמצאה כתובת המקדישה את הכנסייה "לגיאורגיוס הקדוש ובני משפחתו". כתובת זו הביאה את החוקרים להנחה שהייתה זו כנסייה פרטית שנועדה להנצחה משפחתית. התגלית המיוחדת של חורבת חשק היא ריבוי הכתובות. בכנסייה נחשפה רצפת פסיפס עם חמש כתובות ביוונית, רובן מוקדשת לבונה הכנסייה דמטריוס ולבני משפחתו, כמו גם לקדושים גיאורגיוס וסרגיוס. בכתובת אחת מופיע פסוק מספר תהילים "אוהב ה‘ שערי ציון מכל משכנות יעקב". כתובת שישית התגלתה על גבי מזבח קטן מאבן שיש, וכתובה לטינית. מזבח זה מפתיע שכן הכתובת בו מוקדשת לשלושה אלים: אל השמש, ונוס ומרקיור.
חבל מאד שהמקום המרשים הזה אינו מתוחזק ושמור יותר. הוא מספר את ההיסטוריה של המקום שהיה מיושב ופורח במיוחד בתקופה הביזנטית כפי שמעידים שרידים נוספים של יישובים חרבים ברובם מאותה תקופה.
בור כיסרא (בור תפן)
נחזור לרכב ונמשיך במעלה הכביש על הגדה הצפונית של נחל בית העמק. נבחין שוב בחורבת תפן השולטת על האזור כולו, נחלוף על פני מושב לפידות ומיד אחריו, משמאלנו, יש חניון נחמד של קק"ל. זהו מקום מומלץ להפסקה קלה בצל העצים. נסיעה קצרצרה של כ-300 מטרים תביא אותנו לרחבת חניה מאולתרת מימין לכביש (ק"מ 11) מול שדרת ברושים מעברו השני של הכביש. נחצה בזהירות את הכביש ודרך מעבר בשדרת הברושים נמשיך בשביל המוביל אותנו לתופעת טבע מרשימה, בור כיסרא.
ההפתעה המתגלה בקצה השביל הקצרצר מכניסה אותנו לעולם קסום. ירידה תלולה לבור קארסטי, מערה שהתמוטטה ויצרה מכתש בעומק של כ-10 מטרים. אורכו של המכתש כ-50 מטר ורוחבו כ-20, ובתוכו צמחו עצי מיש מרשימים המצלים על הבור ותורמים לאווירה המסתורית. בקיר הדרומי הפתעה: מערת נטיפים קטנה ופעילה. אם נהיה בשקט נשמע בבירור את קולות טיפות המים המחלחלים בסלע ונוטפים על רצפת המערה. לאחר שעינינו יתרגלו לאפלה נבחין בנטיפים הבוהקים, ביניהם עמוד שנוצר כתוצאה מחיבור של זקיף לנטיף ובעוד נטיף ענק שמחקה לזקיף אליו יתחבר בעתיד הרחוק מאד.
פרח החודש
נחזור לרכב (ושוב זהירות בחציית הכביש) ונמשיך לאורכו של כביש 854 המתפתל מטה לנחל כישור ועולה לאזור התעשייה תפן מיד אחרי הפניה לכיסרא, ממשיך למרגלות הר סנה עליו בנוי אזור התעשייה תפן וממשיך למרגלות הר אשכר וכפר ורדים ומתחבר לכביש 89 ולמעלות. מאחר שבימים אלו פורח השושן הצחור, אני ממליץ להמשיך בנסיעה קצרה לכיוון מערב, לכניסה המזרחית למעיליא. לפני תחנת "דלק" נפנה ימינה לאזור התעשייה, וניסע במעלה הכביש לכיוון מצפור הנשרים (משולט). בירידה לדרך העפר נפנה בפנייה הראשונה שמאלה (מערבה) ונמשיך בדרך העפר כ-100 מטרים עד שנגיע לצומת עם פנייה ימינה לדרך עפר היורדת לאורח קו המתח הגבוה. כאן נחנה. נלך במורד דרך העפר לאורך קו המתח הגבוה עד לשלט של שמורת טבע נחל כזיב (כ-220 מטרים). כאן נפנה בשביל לא מסומן ימינה ונתחיל לפקוח עיניים. השביל מוביל מעל למצוק קטנטן מתחתיו פורח לו בגאווה ממש בימים אלו (אמצע מאי) השושן הצחור.
כיום גדל השושן באתרים ספורים במצוקי הכרמל ובגליל העליון. ככל הנראה, הוא היה נפוץ יותר בעבר וכמעט הוכחד כתוצאה מאיסוף בצליו על ידי צליינים. פרחי השושן לבנים וגדולים, הם בעלי ריח מתוק ומשכר, מפרישים צוף רב. אגדה שמית עתיקה מספרת שהשושן הצחור צמח מתוך דמעותיה של חוה כאשר גורשה מגן העדן, ואז גילתה שהיא עומדת להיות לאם. במסורת הנוצרית מסמל השושן תום, טוהר, תחיית המתים, הפסחא ומעל לכול את המדונה אם ישו, ולכן הוא נקרא גם השושן הלבן של המדונה. בשנת 1618 יצא צו מאת האפיפיור פאולוס החמישי בעניין הכללים המחייבים כיצד יש לצייר נושאים קדושים. בצו נקבע מפורשות כי חובה היא להכליל שושן צחור בכל תמונה של מעמד מתן הבשורה למרים אודות לידתו של ישו. לכן אין פלא כי בציורים דתיים רבים מופיע השושן בתיאור אירוע זה. התמזל מזלנו והשושן הצחור צומח ממש כאן לידנו (ניתן ליהנות מפריחתו גם בקרן ברתות ממערב ליישוב הלה במורדות נחל כזיב).
* הכותב הוא מדריך טיולים בארץ ובעולם, מומחה לטיולי עומק. 052-4683898
