עם ההחלטה להפסיק את הוצאתו לאור של עיתון א-לה כפר, לפחות זמנית, חזרתי לדברים שכתבתי לפני 12 שנים וחצי, בחודש נובמבר 2011, לכבוד גיליון ה-200 של עיתון א-לה כפר. כותרת המאמר הייתה "מבטיחים להמשיך להשתפר", ולעניות דעתי בהחלט עמדנו בכך. מבחינת התוכניות לעתיד, עמדנו בחלקן, וזהו סימן טוב.
הנה הדברים, כמעט כלשונם.
***
אנו חוגגים את גיליון ה-200 של א-לה כפר, ומועד זה מהווה הזדמנות מצוינת עבורי לחלוק עמכם הקוראים מספר מחשבות ותחושות המלוות אותי באשר לעיתון. ובאותה נשימה, זו גם הזדמנות לספק תשובות לחלק מהשאלות שנשאלתי על ידי הקוראים בעשר השנים האחרונות, מאז יצא לאוויר העולם הגיליון הראשון של א-לה הכפר, בחודש מרץ 2001.
קצת היסטוריה
רעייתי מיכל ואני הגענו לכפר ורדים בשנת 1989. חיפשנו יישוב קהילתי בגליל בו נקים את ביתנו ונגדל את משפחתנו. התרשמו מאד מכך שהקהילה בכפר ורדים היא רב גילאית (בשונה מרוב היישובים הקהילתיים) ומגודלו המתוכנן של היישוב המאפשר קיום מוסדות עצמאיים. השתלבנו בקהילה, תרמנו בוועדות השונות, טיפלנו בהתנדבות וטיפחנו את פינת החי, עשינו את המיטב שיכולנו על מנת להשתלב ולתרום לקהילת הכפר וסביבתו. בתקופה הראשונה בכפר מוקד העסקים שלי היה במרכז הארץ ובחו"ל. עשר שנים מאוחר יותר החלטנו להעביר לצפון את מוקד העסקים והעיסוקים שלנו (בעיקר שלי, מיכל כבר פעלה במרץ באזור). בשנת 1999 נפרדתי מחבריי בחברה הגיאוגרפית והעברתי את עסקיי לכאן, לגליל, לכפר ורדים. כשהתחלתי את הפעילות העסקית כאן באזור, והקמתי את חברת טריפ (פועלת כיום כחלק מדיזנהאוז יוניתורס), חיפשתי אפיקי שיווק ופרסום. חילקנו פליירים בתיבות הדואר, אבל האפקט היה קטן וראינו שרוב הפליירים נזרקים לפח. חשבתי שהדרך הטובה ביותר להגיע לציבור היא בפרסום עקיף המכיל תכנים מעניינים ומקוריים, סיפורים על מקומות אקזוטיים, תמונות וכן הלאה, על מנת לעורר סקרנות וגירוי אצל לקוחות פוטנציאליים. ניסיתי לפרסם מספר מאמרים בעיתון השני שיוצא בכפר והתאכזבתי מרמת הנכונות, המקצועיות ושיתוף הפעולה. צורך עסקי זה, בנוסף לרצון להעמיד לרשות הקהילה כלי תקשורת מקצועי, רציני ומהימן הולידו את א-לה כפר.
ימים ראשונים לאחר שנפלה ההחלטה, ניגשנו למלאכה. החלטנו מראש שאין בכוונתנו שהעיתון הקהילתי יהיה מוקד רווח עבורנו. ניסינו למצוא דרך בה נצליח להקים ולקיים עיתון קהילתי טוב, שמטרתו אינה רווח עבורנו או בכלל, אלא תרומה תקשורתית ואם ניתן גם כספית לקהילה אותה הוא משרת. כך נולד שיתוף הפעולה עם "אדם תקשורת קהילתית", העסק של שרון ונועה ברקת שהיו המוציאים לאור הראשונים של העיתון. הגיליונות הראשונים עסקו בעיקר בנושאי טבע, פנאי, ידיעת הארץ וסקירות על מקומות מעניינים בחו"ל, לצד סיקור אירועים, בעיקר בתמונות, מחיי הכפר והקהילה. נדהמנו מעוצמת התגובות. עשרות, אולי אפילו מאות תושבים, פנו אלינו באופן אישי ולמערכת, רובם מברכים על היוזמה ומציעים את עזרתם, או רעיון חדש. להפתעתי פנו גם תושבים מיישובים שאינם כפר ורדים, יישובים קהילתיים שכנים לנו וחלקם ביקשו שנחלק את העיתון גם להם. כך, תוך מספר גיליונות, התרחב קהל היעד של העיתון ל"כפר ורדים והסביבה" ולאט לאט נוספו לתכנים הראשונים גם סיקורים על הנעשה בכפר ורדים ובסביבה. בשלב זה הצטרף עודד שלומות (שותפי כיום לאתר כפרניק) למערכת, והתחלנו ליזום כתבות על אנשים מעניינים, סיקור נושאים ותכנים שוטפים, כולל מספר כתבות תחקיר שעוררו הדים רבים על החברה לפיתוח, זיהום אוויר וקרקע בתפן, ראיונות עם אנשי ציבור בכפר ובסביבה ועוד.
על דרך המלך
לאחר מספר חודשי פעילות הצלחתי לייצב את העיתון מבחינה כלכלית, כך שהפרסומים בעיתון מכסים את עלויות ההפקה וההוצאה לאור של העיתון כפי שנקבע עם המו"ל, אדם תקשורת קהילתית. בשלב זה המשכנו להשקיע בעיתון עצמו: שיפור הפורמט, נייר העיתון, הגרפיקה. התחלנו להוציא את העיתון בצבע מלא ובמקביל הפנינו משאבים כספיים ומערכתיים לתרומה ועזרה לקהילה. במשך מספר שנים הופנו כל ההכנסות של לוח א-לה כפר למשכ"ל, ובמשך תקופה ארוכה פרסמנו את כל מודעות המועצה לתושבים בדף פנימי מיוחד בשם "עלי ורדים" בחינם.
דפי ורדים
עם השלמת השלבים הראשונים בהקמת א-לה כפר התפניתי להוצאה של "דפי ורדים", ספר הטלפונים של הכפר. עד להוצאת דפי ורדים הייתה המועצה נוהגת להוציא מדי תקופה חוברת צנועה ובה רשימת התושבים בכפר ומספרי הטלפון שלהם. פניתי לראש המועצה אריה ברן והצעתי שננפיק את דפי ורדים – ספר הטלפונים של כפר ורדים והסביבה. מאז יוצא דפי ורדים ומשרת את תושבי הכפר והסביבה כמוצר יעיל ושימושי. דפי ורדים הקרוב צפוי לצאת לאור בסוף השנה האזרחית.
מה מסקרים ואיך
כפי שאתם רואים האבולוציה של א-לה כפר מרתקת. לאורך כל הדרך, ואני בטוח שגם בעתיד, השאלה המרכזית העומדת לנגד עיני היא על מה אנחנו כותבים, על מה שמים את הדגש, מה משאירים בחוץ, באיזה מינונים. וכמובן איך מסקרים, איך דואגים שהסיקור שלנו יהיה מקצועי, הגון וישר, וישמור על האופי הקהילתי מצד אחד ולא יטאטא מתחת לשטיח נושאים חשובים. שותפי בעיתון כיום, אייל כץ ואני מתחבטים בשאלות אלו כל הזמן ועושים את הטוב ביותר שאנו יכולים ויודעים על מנת שא-לה כפר ישמור על רמתו המקצועית ואף ישתפר, יישאר מקורי ומוביל תוך שהוא עומד ביעדי התקציב ותוכנית העבודה שלו.
200 הגיליונות הבאים
כשפנינו לעתיד, אני מסתכל בסיפוק אחורה על 199 הגיליונות ועשר שנים וחצי שחלפו, מקווה שלמדתי מהשגיאות שנעשו, בטוח שיש עוד הרבה יצירתיות ורעיונות לפתח ובעיקר מודה לקהילה ולקוראים והקוראות שממשיכים לתת אמון ופרגון לא-לה כפר ולמערכת שלו. מדי חודש אני מקדיש זמן רב ללימוד ובחינה של מקומונים בארץ ובעולם ומשתדל ללמוד משגיאות והצלחות של אחרים, בוחן רעיונות חדשים הן של תוכן, הן של חומר, הן של גרפיקה ופורמט הגשה. שוקד וחושב מה המינון הרצוי האם נכון לחזור ולהוציא את העיתון פעם בשבועיים, או אולי אפילו כשבועון, או שהמצב הנוכחי הוא הנכון – פעם בחודש.
לשמחתי הצוות המקצועי, המוציא לאור את העיתון – "אשכול," ובמיוחד אייל העומד בראשה ומשמש גם כעורכו הראשי של א-לה כפר, הם צוות מופלא המאפשר לי להיוועץ בו, לקבל פידבקים אמיתיים ובסופו של יום לגבש יחד את ההחלטות הנכונות המתאימות והנחוצות להמשך קיומו ופיתוחו של א-לה כפר. אני בטוח ש-200 הגיליונות הבאים של א-לה כפר יהיו טובים יותר מאלו שיצאו עד כה. אין ספק שהעתיד יזמן לנו אירועים מלהיבים, סיפורים מרתקים, אנשים מעניינים ואתגרים רבים להתמודד עמם.
אני מבטיח שצוות א-לה כפר יהיה שם כדי לסקר עבורכם בצורה המקצועית והטובה ביותר את מה שקורה.
א-לה כפר ימשיך לשמש פלטפורמה תקשורתית קהילתית לכפר ורדים ולסביבה.
מבט עכשווי, אפריל 2024
חלפו 13 שנים. א-לה כפר כבר ילד גדול, בן 24, מאחוריו 360 גיליונות. הגיע זמן של שינוי. ב-24 השנים שחלפו עולם התקשורת שינה פניו לחלוטין, גם כפר ורדים בן 40, אינו אותו הכפר… וגם אני/אנחנו נמצאים במקומות אחרים.
כפי שפרסמנו בשנה האחרונה אנו מחפשים ממשיכי דרך שיקחו את א-לה כפר לשבילים חדשים, לדרכים מתאימות – חכם השביל מההולך בו. עד שיימצאו ממשיכי.ות הדרך א-לה כפר יוצא לפסק זמן, מחכה לעתיד וממשיך להשפיע בדרכו.
אסיים בשירה של לאה נאור "סןף זה תמיד התחלה" ובתודה לכל אלו שליוו את א-לה כפר עד כה.
סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה / לאה נאור
סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה שֶׁל מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
טוֹב יוֹתֵר?
רַע יוֹתֵר?
לֹא יֹוֹדַעַת מַה יוֹתֵר.
מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ נִגְמֶרֶת מַתְחִיל אֵיזֶה שְׁבִיל,
כְּשֶׁהַלַּיְלָה נִגְמָר אָז הַבֹּקֶר מַתְחִיל.
כְּשֶׁנִגְמֶרֶת שָׁעָה עוֹד שָׁעָה מַגִּיעָה,
רַק בְּסוֹף הַיְּדִיעָה מַתְחִילָה הַשְׁגִיאָה,
כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה…
יֵשׁ תָּמִיד יוֹם מָחָר לְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר,
כָּל חֲלוֹם מְשֻׁמָּשׁ מַחֲלִיפִים בְּאַחֵר.
כְּשֶׁנִּגְמֶרֶת שָׁנָה – עוֹד שָׁנָה מַתְחִילָה,
כָּל תְּשׁוּבָה מַתְחִילָה רַק בְּסוֹף שְׁאֵלָה.
כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה…
כְּשֶׁהַסֶּרֶט נִגְמָר הַחַיִים מַתְחִילִים,
הַצְּלִילִים מַתְחִילִים כְּשֶׁאֵין כְּבָר מִלִּים.
כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת הַצְּלִיל אָז נַתְחִיל צְלִיל אַחֵר.
כְּשֶׁנִּגְמֹר אֶת הַשִּׁיר אָז נַתְחִיל לְדַבֵּר.
כִּי סוֹף זֶה תָּמִיד הַתְחָלָה…
