יום אחד משכה את עיני כתבה בעיתון על פרויקט אנרגיה סולארית שבוצע במועצה המקומית ג'לג'וליה שבשרון. מהכתבה עולה שאפשר לבצע פרויקט כזה במהירות, ללא הוצאה של שקל מתקציב המועצה. החברה המבצעת דואגת להשיג את המימון ואת האישורים הדרושים, והמערכת מניבה הכנסה לקופת המועצה מהיום הראשון לפעולתה.
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? ואם זה כל כך אטרקטיבי אז למה המועצה שלנו לא יוזמת פרויקט כזה בכפר?
הסתקרנתי והחלטתי לבדוק.
שתי הערכות אופטימיות
מתברר שפרויקטים כאלה מבוצעים בשנים האחרונות במקומות רבים בארץ, בערים, כפרים, מועצות מקומיות וקיבוצים, חלקם בסביבתנו הקרובה. כמה דוגמאות: ירושלים, חיפה, תל אביב, חולון, אופקים, עתלית, מעלות-תרשיחא, ינוח-ג'ת, ישובי מטה אשר ושלומי ועוד.
מצאתי שבשנים האחרונות מתקיימות כמה מגמות שמתכנסות ליצירת כדאיות למימוש הפרויקטים. הממשלה מצידה הסירה חסמים בירוקרטיים ומעודדת ביצוע פרויקטים כאלה כדי לעמוד ביעדים של מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. במקביל הבשילו הטכנולוגיות, חלה עלייה גדולה ביעילות ייצור החשמל באמצעות פאנלים סולאריים ומחיר ההתקנה ירד מאד. ובנוסף לשני תנאים אלה התפתחו בארץ שיטות מימון והתקשרות שונות עם החברות המבצעות, אשר אינן מצריכות מימון הפרויקט מקופת המועצה או הלוואה בנקאית, מה שמקל מאד על התנעת פרויקט והשלמתו המהירה.
המשכתי לברר מה קרה בכפר בעניין זה ומצאתי שכבר ביוני 2011 ביצעה חברת "סאנדיי אנרג'י" סקר גגות ציבוריים, לבקשת מועצת כפר ורדים ואשכול גליל מערבי. הסקר העלה כי בכפר ורדים יש כ-10,000 מ"ר שטחים פנויים על גגות ציבוריים. הסקר לא כלל בתי כנסת, מועדון 50+, גני משחקים, מגרשי ספורט ומגרשי חנייה, שגם אותם ניתן לקרות לקבלת הצללה והתקנה של פאנלים סולאריים.
מאז נבחר ראש המועצה הנוכחי לתפקידו בסוף 2018, ביקשו ממנו חברי ועדת איכות הסביבה של המועצה, פעם אחר פעם, לקדם בדיקת היתכנות להתקנת פאנלים סולאריים על גגות מבני הציבור. עד כה אייל שמואלי דחה את הבדיקה בנימוק של סדרי עדיפויות.
באפריל 2021 ביקש מאיר גרינפלד (חבר ועדת איכות הסביבה) מחברת "אנרגיה ירוקה ייעוץ וניהול בע"מ" הערכה לכדאיות התקנת מערכות פאנלים סולאריים על שטח של 10,000 מ"ר בכפר ורדים. התשובה התקבלה מערן הוסמן, סמנכ"ל החברה, כדלקמן:
- עלות הפרויקט כ-4 מליון ש"ח (במימון בנקאי מלא).
- תפוקת החשמל השנתית תהיה כ-1.7 מליון קוט"ש.
- הכנסה שנתית לאחר הוצאות תחזוקה: כ-600 אלף שקלים.
- הכנסה כוללת במשך כ-25 שנה: 15 מיליון שקלים.
- החזר השקעה: לאחר כ-7 שנים.
החזון הכללי
אם התמונה כל כך ורודה ומזמינה, וישובים רבים בארץ ביצעו ומבצעים פרויקטים כאלה, אז למה לא מבוצע פרויקט כזה בכפר ורדים? לא ברור. למה לא לייצר כסף מאנרגיית השמש לטובת פיתוח הכפר? לא מובן. שהרי מן המפורסמות היא שמועצת כפר ורדים אינה משופעת בהכנסות קבועות, למעט ארנונה שמשלמים תושבי הכפר.
החלטתי להופיע בישיבת המועצה במסגרת "במה לתושב", ולהציע חזון של מימוש אנרגיה סולארית בכפר ורדים. הוזמנתי להופיע שם עוד בחודש נובמבר שעבר, אבל כל חודש דוחים אותי מסיבות שונות. לכן ההצעה מובאת כאן בפני הציבור.
בכפר יש כמה מרחבים אשר בהם ניתן לפתח ייצור חשמל סולארי. שלושה בשליטת המועצה ואחד פרטי של התושבים.
- הראשון כולל גגות מבני ציבור, מגרשי ספורט, מגרשי משחקים וחניונים.
- השני כולל מדרכות, כבישים ופארקים.
- השלישי הוא אזור התעשיה העתיד לקום.
- והמרחב הרביעי הוא בתי התושבים.
את כל המרחבים האלה ניתן וצריך לשלב ברשת אחת שתהיה לה יכולת אגירת חשמל מקומית, וכמובן קישור לרשת של חברת חשמל. הרשת תייצר ותאגור חשמל בשעות היום ותספק אותו לצרכנים בשעות החשיכה. יצירת רשת שכזו בעלת יכולת אגירת חשמל מקומית תאפשר גם התמודדות טובה עם מצבי חירום כמו אירועי מזג אויר קיצונייים ובזמן חירום בטחוני.
כל האמצעים והטכנולוגיות הדרושים למימוש החזון כבר נמצאים, משתפרים בהתמדה, ומחירם יורד בקצב גבוה:
- פאנלים סולאריים וממירים ממתח ישר למתח חלופי: יעילותם עולה והמחיר הולך ויורד.
- פאנלים אנכיים מותקנים על מבנים וגדרות.
- חלונות בעלי פאנלים מובנים בזכוכית מייצרים חשמל והצללה.
- קיימים פאנלים גמישים שיכולים להיות על משטחים שאינם שטוחים.
- קיימות טכנולוגיות יעילות לאגירת חשמל, החל מהרמה הביתית ועד לרמה תעשייתית, בעיקר באמצעות סוללות או מצברים, אך גם בטכנולוגיות אחרות כמו מיכלי לחץ אויר, אגירת חום בחול ועוד.
כל אלה, וכן טכנולוגיות ומוצרים חדשים שנמצאים בפיתוח, מחייבים את מימוש החזון בשלבים, מתוך תכנון כולל, שמירה על עקרונות של מודולריות והקפדה על אסתטיות במרחב הציבורי.
הפרויקט יבוצע בשיתוף פעולה בין המועצה לבין תושבי הכפר ויאפשר פעילות יצירתית של אמני הכפר ואולי אף הוזלת העלות של התקנת מערכות ביתיות.
ביצוע בשלושה שלבים
אני מציע לבצע את הפרויקט בשלושה שלבים עיקריים.
שלב ראשון
- יבוצע תכנון כולל אשר יגדיר את המטרות ויתווה את הדרך. בתכנון יושם דגש על מודולריות ויכולת ליישום שיפורים טכנולוגיים עתידיים, אסתטיקה ואיכות חיים.
- מימוש הפרויקט ימצה ראשית את פוטנציאל הגגות הקיימים וזמינים להתקנה מיידית בבתי הספר, גני הילדים ואולמות הספורט. כ-10,000 מ"ר עליהם מבוסס תחשיב פוטנציאל ההתקנות הראשוני.
- בית המועצה החדש יתוכנן עם דגש על עצמאות אנרגטית תוך שימוש אסתטי מירבי בפאנלים סולאריים (גגות, קירות אנכיים, חלונות, רחבת כניסה, מגרש חנייה וכו'). בכך יעביר המבנה מסר של מנהיגות, חדשנות והיתכנות טכנולוגית, יהיה סמל לדרכו של כפר ורדים, ומודל לחיקוי.
- יוקם אתר אשר ינגיש מידע לסיוע במימוש אנרגיה סולארית.
- תיושם תוכנית סיוע של המועצה לתושבי הכפר להתקנת מערכות ביתיות ע"י השגת תנאים משופרים מהחברות המתקינות. חשוב במיוחד לפנסיונרים המונים כ- 20% מתושבי הכפר.
שלב שני
- יותקנו פאנלים סולאריים על מגרשי ספורט, מגרשי משחקים וחניונים חסרי קירוי. לפאנלים תהיה פונקציונליות משולשת שכן הם יספקו אנרגיה סולארית, הצללה ועמדות טעינה לרכב חשמלי.
שלב שלישי
- יוקם מתקן אגירת אנרגיה מוניציפלי. המתקן יהיה מקושר לרשת המועצה המקומית, לבתי התושבים ולחברת חשמל.
- תוקם רשת תמיכה להספקת חשמל מקומית בלילה, בזמן תקלה ברשת הארצית ובזמן חירום. הרשת תקשר מתקני אגירה מקומיים, ביתיים, למתקן האגירה המוניציפלי ולמרכז שליטה ובקרה מוניציפלי.
לסיכום
המועצה יכולה להתחיל לממש את החזון באופן מיידי. כל מה שנדרש הוא הקצאת כ-100 אלף שקלים להעסקת יועץ מומחה ובחירת החברה המבצעת. את התוצאות וההכנסות אפשר יהיה להתחיל לראות לאחר כשנה.
המועצה: נבחן כדאיות כלכלית
ממועצת כפר ורדים נמסר בתגובה:
בקדנציה הנוכחית מאפשרים ראש המועצה וחבריה ״במה לתושב״, בה יכולים.ות תושבים להביע רעיון או מיזם טרם ישיבת מועצה, וזאת בפנייה לאחד.ת מחברי המועצה. יעקב סלע פנה להציג את הרעיון ותואמה במה להצגה, אך לצערנו באותה ישיבה לא הופיע חבר המועצה שהזמינו ולכן ההצגה התבטלה. נוכחותו של חבר המועצה המזמין חשובה למען המשך טיפול וליווי המיזם. אנו מתנצלים בפני יעקב ונשמח לארחו בקרוב.
לגופו של עניין. המועצה מכירה מיזמים בתחום הפאנלים הסולאריים. לאחרונה לאחר בקשתם של חברי רשימת הירוקים הוחלט להזמין פרויקט לבחינת הכדאיות הכלכלית.
