הרפורמה חיונית, ולמרות מרעילי הבארות, צריך לקיים משאל עם

הימין בישראל עבר את המבחנים הדמוקרטיים הקשים ביותר, החל מאלטלנה – לא למלחמת אחים, ובמשך עשרות שנים את תקופת ההגמוניה של מפא"י והפנקס האדום. הימין עבר את המחלוקות על פינוי סיני, הסכם הדמים של אוסלו עם שוחד של מיצובישי, הונאת גירוש גוש קטיף "דין נצרים כדין תל אביב", ההפיכה המשפטית של אהרון ברק – סבירות מניעות משפטית ויועצים משפטיים שמחליטים, לא מייעצים.
העבירו מעל ראשנו שבועיים לפני הבחירות האחרונות הסכמים בינלאומיים לדורות בלי רוב ובלי כנסת. לפני שנה וחצי גנבו באמצעות סוסים טרויאנים את השלטון בישראל. לכולם מכנה משותף אחד – כולם נעשו תמיד בנוכלות ורמיה של ציבור המחנה הלאומי. תמיד!
למה? כי הם חושבים שרק הם יודעים מה הכי טוב לציבור המטומטם בישראל, שרק הולך ומצביע.
הם יודעים, מבינים וצודקים, והציבור הימני בישראל בור ועם הארץ.
עכשיו הם מבינים שלעם כבר נמאס והוא לא נרתע מהתעמולה שלהם (הפגנות היו בחמש השנים האחרונות, כל פעם באמתלה אחרת). כי ראינו איך העם זרק מהכנסת את כל גנבי הבחירות למעט גדעון סער שהצליח באמצעות תרגיל חבירה לגנץ להישאר במערכת. אבל כולם מבינים שהם מרעילי הבארות, שחזו לנו צונמי מדיני וחרם כלכלי, ולא יהיה שלום בלי הפלסטינים, וצריך לחזק את אבו מאזן, ונתניהו הערת שוליים, לא יגיע חיסונים, הפגנות נגד הסכמי הגז, העברת השגרירות לירושלים תפוצץ את הר הבית ועוד ועוד.
ושוב חוזר הניגון: מכתבי ה"לשעברים", אותם אלו שחתמו על העצומות לטובת אוסלו ונגד חוק הלאום. אותן צעדות, אותן מחאות, אותן אזהרות ותמיד תמיד נבואות שקר וזעם: קץ הדמוקרטיה וסוף החלום הציוני (כשהממשלה ישבה ליד הרדיו לשמוע מה תהיה החלטת מועצת השורא).
הם הבינו שמדינת ישראל משתחררת אט אט מהלפיתה העזה בכל מוסדות המדינה, מבג"צ ועד גורמי האכיפה והתקשורת.
אז מה עושים? לשיטתם, שורפים את המדינה.
בעלי ההון וחדי הקרן קוראים להוציא כסף מהמדינה ולרדת ממנה (יחי הקארמה שהכתה בהם חזק בקריסת הבנק בארה"ב). רמטכ"לים מעודדים סרבנות, ראש ממשלה עבריין שישב בכלא מעודד אנרכיה, שופרות התקשורת בקול אחד ואחיד בתעמולה ימשיכו לפמפם נרטיבים של הפיכה ומהפכה לשיח הישראלי והבינלאומי ועוד. כנראה שהתבלבלו: זו לא חובה לחיות בארץ ישראל, זו זכות! יהודים מסרו את נפשם על יהדותם, היסוד המרכזי שאפיין את העם היהודי היה הכמיהה לציון, לא לסיליקון ואלי.
בושה וחרפה! הם קוראים למרד אזרחי, "לאחר הדיבורים יתחילו המעשים", "צריך להישפך דם אמיתי ברחובות", כמו הסיקריים בבית שני, הם המנדט וחצי של שורפי האסמים בשם השנאה לימין ולביבי. מי אתם אותם ראשי אופוזיציה שמלבים את האש וזורקים דלק לבעירה? אותו ראש ממשלה לשעבר שמקומה 54 מצייץ נפשו לדעת? הוא וכל אלו שנכשלו פעם ועוד פעם מול 64 מנדטים של יהודים ציונים שבחרו בעד שינוי, בעד דמוקרטיה, צדק ושויון.
כל אלו הם אליטה שמחשיבה את עצמה, ולא סופרת את האחרים. לעומת זאת, האליטה שלנו היא בני הציונות הדתית שכובשים את בה"ד 1 בהמוניהם לאחר שגרשו אותם מביתם, אותם מתיישבים שבנו את ביתם ביתד, בשלומית, ירוחם ודימונה. האליטה שלנו הם ילדי הפריפריה ודרום תל אביב שפורצים תקרות זכוכית יום יום שעה שעה. אלו שלהורים שלהם אין קומבינה לסדר איזה שפיטה או התמחות. האליטה שלנו הם שומרי המסורת המתנדבים ב'איחוד הצלה', 'עזר מציון' ו'יד שרה'. ואז אהרון ברק אומר בראיון שהטנקים יכריעו. "שר המשפטים לא בא לדבר איתי"… מסתבר שאהרון ברק נותן לכל שר משפטים גבולות גזרה!
עכשיו הכל ברור. כל הסיכולים הממוקדים שעשו לכל שרי המשפטים שניסו להעביר ביקורת ולומר משהו כנגד המערכת (יעקב נאמן, רובי רבלין, חיים רמון, פרידמן) הגיעו אחריהם המאותרגים והצייתנים (איך אמר מאיר שטרית: "מעולם לא מיניתי שופט שלא היה מקובל על אהרון ברק. מעולם!"). מעניין שמעולם לא נמצא מרוקאי שראוי לשבת עם השבט הלבן.
צריך להבין, בלי הרפורמה אין לחימה בטרור שכוללת שלילת אזרחות לרוצחי ילדים וגירוש משפחותיהם לעזה; בלי הרפורמה אין סילוק מסתננים בלתי חוקיים שאונסים יהודיות בדרום תל אביב; בלי הרפורמה אין משילות, אין ודאות ואין כלכלה.
ועם כל זאת, הפתרון הוא ששני הצדדים יבינו שאנחנו לפני כאוס אמיתי ולכן שני הצדדים צריכים לוותר מעט. למרות שמבחינה דמוקרטית יש את כל הלגיטימיות לעשות את הרפורמה הנדרשת, אני ממליץ להבליג מעט (למרות שישנם שטוענים שבכך אני נכנע לבריונות של המתנגדים) ולקיים משאל עם.
נכון, עשינו משאל עם לפני כחודשיים בקלפי. אבל בגלל המצב הרגיש אני ממליץ לעשות שוב משאל עם, ובו שאלה אחת ויחידה – האם אתה בעד מתווה רפורמת לוין – ושתי תשובות אפשריות: כן, ולא.
לטעמי, גם אם במשאל העם הזה המתנגדים יפסידו, הם לא ישקוטו ולא ינוחו. אבל עד אז, זה הדבר שנראה לי הכי נכון בעת הזו בכדי להרגיע את הרוחות.