לפי ניסיוני עובדי המועצה, ובראשם ראש המועצה, לא טורחים לענות לתושבים שפונים אליהם בנושאים שדורשים שיקול דעת או התעמקות בפרטים. הניסיון הזה מבוסס על שלושה נושאים בהם אני מנסה להשפיע.
מקרה א' – טורבינות רוח
זמן קצר אחרי שאייל שמואלי נבחר לראשות המועצה, ביקשנוֿ, ועד הפעולה נגד טורבינות הרוח המתוכננות לקום ליד כפר ורדים, פגישה איתו. היינו פעילים בתחום כמה שנֿים ורצינו לעדכן אותו בנוגע לחומרת הבעייה ולמאבק שלנו.
הפגישה התקיימה ב-26 באוגוסט 2019. ביקשנו את תמיכתו, לאו דווקא בתקציבים אלא שידון בנושא במליאת המועצה, ובמיוחד שיהיה מודע לסכנה שבהצבת טורבינות רוח ענקיות ליד כפר ורדים, ובהשלכות השליליות שיש לטורבינות על בני אדם בכלל ועל תושבי הכפר בפרט.
אפשר לומר ששמואלי ׳זרק אותנו מכל המדרגות׳. לא רק שלא הביע תמיכה בוועד הפעולה, מתנדבים כולם, הוא גם לא עודד אותנו להמשיך במאבק הציבורי. אמר שהטורבינות אינן בתחום המועצה והן לא מעניינות אותו.
עוד באותו יום כתבתי לו מכתב אישי נוקב, בו התלוננתי על יחסו המזלזל והמעליב. הוא לא מצא לנכון להגיב.
מקרה ב' – חידוש פסטיבל קרמיקה
במשרדה של תמי חצ׳ואל, מנכ״לית המועצה, נערכה ישיבה בנושא פסטיבל קרמיקה ובתים פתוחים. הישיבה נדחתה ארבע פעמים בלי הסבר או התנצלות. היא התקיימה לבסוף ב-28 באוקטובר 2021. לישיבה הוזמנו מיטל ועדן מהמתנ״ס, קרן דרוקמן, נגה מגדל, דינה שחר, אסתי כץ ודקלה גרציאני. שלוש מוזמנות נוספות לא יכלו להגיע בגלל מחלה: סו גודמן, תושיה סוחריאנו ואני. למרות שמשתתפות הישיבה לא היו קרמיקאיות וגם לא היו פעילות בפסטיבלי הקרמיקה שהתקיימו בעבר, התקבלה החלטה שאירוע בתים פתוחים עונה על הצרכים ופסטיבל הקרמיקה מיותר. לא יצא סיכום לישיבה וכך, מי שלא השתתף לא ידע מה היו הטיעונים שהועלו.
ב-1 בנובמבר התלוננתי לפני תמי חצ׳ואל על כך שלא היה סיכום לישיבה. טענתי שהיעדרותם של קרמיקאים מהישיבה גרם להחלטה שגויה, וביקשתי שתכנס עוד ישיבה בנושא. ב-3 בנובמבר קיבלתי תשובה ש״אין הצדקה לקיים פסטיבל נפרד לאמנים העוסקים בתחום״.
ב-7 בנובמבר כתבתי לתמי: ״בקשתי היא שתקבעי ישיבה שבה ידונו באפשרות לקיים פסטיבל קרמיקה ארצי בכפר ורדים, כפי שהיה בין השנים 2004 ועד 2013. לישיבה זו אני ממליצה לזמן את הקרמיקאים ׳שלנו׳ כדי שיביעו את דעתם על חידוש הפסטיבל הארצי. לידיעתך, תושבים רבים פנו אליי והביעו געגועים לפסטיבלי הקרמיקה, שהפיחו חיים בקהילה שלנו״.
לא קיבלתי תשובה. ב-8 בדצמבר ביקשתי מתמי תגובה. שבועיים אחר כך שלחתי עוד תזכורת. עד היום לא קיבלתי כל מענה ממנכ״לית המועצה ונושא פסטיבל הקרמיקה שקע בתהום הנשייה.
מקרה ג׳ – הוצאה לאור של מגזין אמנות
הצעתי לוועד האמנים להוציא לאור, כחלק מירחון א-לה כפר, מגזין אמנות: שני דפים על תערוכות, גלריות ואמנים. המטרה: ערוץ לפרסום הפעילויות האמנותיות השוטפות בכפר וחשיפת אמנים בקהילה, וכלי לפרסום המידע על פעילויות אמנות מתוכננות בכפר וביישובים בגליל המערבי. הוועד התלהב והסמיך אותי (הייתי אמורה להיות עורכת בהתנדבות) ואת רינה דובל, חברת ועד, להיפגש עם אייל שמואלי בנושא. בישיבה שהתקיימה ב-23 באוגוסט 2022 התייחס ראש המועצה בחיוב להצעה, ביקש שקודם נוציא גיליון אחד לדוגמה, והתנה את הוצאת המגזין בכך שלא יהיו בו פרסומות. בנוסף אמר כי צריך אישור של היועץ המשפטי. בתום הישיבה כתבתי סיכום וביקשתי שיעירו הערות. לא קיבלתי, לא אישור לסיכום ולא הערות.
בהמשך, ביקשתי לדעת מתי תימסר הבקשה ליועץ המשפטי. לא קיבלתי תשובה.
לאחר כמה חודשים בלי תגובה מהמועצה, לאחר שיו״ר ועד האמנים לחצה לקבל את תשובת היועץ, ענתה לנו תושיה בחודש נובמבר: ״המועצה יכולה לפרסם את פרטי האמנים בכפר, כמו פרטי כל עסק אחר, אך כספר טלפונים ולא כהבעת דעה או המלצה. זו תשובה של היועץ המשפטי לגבי כתבה על אמנים במימון המועצה. בקיצור, אי אפשר…״.
לא נמסר נימוק לדחייה, רק נכתב: ״בקיצור, אי אפשר".
בתגובה השקעתי כמה שעות בהכנת שלד של המגזין, כולל כותרות ותיאור התוכן, שמוכיחים, לדעתי, שאין בו תוכן פירסומי. שלחתי למשתתפי הישיבה וביקשתי את תגובתם. לא הייתה תגובה כשלהי. אין לי מושג אם מישהו במועצה קרא בכלל את החומר שנשלח. עד היום לא קיבלתי כל תגובה לחומר שהגשתי לראש המועצה, לתושיה וליועץ המשפטי.
ראש המועצה: פועלים בשיתוף לרווחת התושבים
ראש המועצה אייל שמואלי מסר בתגובה: "תחושתה של גב׳ גרינפלד מצערת, לאור נושאים שהועלו ולתחושתה לא קיבלו מענה, וזאת למרות זמן רב שחלף עד כדי מספר שנים מפנייתה. מאז כניסתי לתפקיד אני ועובדי המועצה פועלים לרווחת התושבים בתחומים רבים, לרבות בנושאים המצויינים בפניה לעיתון. לשמחתנו, התוצאות חיוביות ולשביעות רצון התושבים והיוזמים בכפר. תודתנו לכל השותפים הנפלאים מהקהילה בתרומתם לצביעת כפר ורדים כישוב קהילתי, איכותי, משתף ויוזם".
