המוזה לא שורה עלי

שעות בוהה מול הדף הלבן
יושב כמו פסל, כמו מאובן
טיפת דיו לא יוצאת מהעט הסורר
ואתה עוד מחשיב עצמך למשורר?

הראש הקודח מחפש רעיונות
כמה מילים, משפטים, הברות
לימון סחוט, אתה לא מתבייש?
בצורת קשה, מעיין יבש

ראש דלעת, ראש כרוב
שום דבר לא רוקח הקודקוד הנבוב?
שום חרוז? שום בדיחה?
באר יבשה שכמותך, אדמה חרוכה

אבוי, האוניה עולה על שרטון
מה תגיד מחר לעורך העיתון
לבוא בלי כלום? זו חוצפה, זה אסון!
ומאין תביא פרנסה וממון?

בורא עולם, פונה אליך פייטן מדורדר
בתחינה של דחילו, ובגרון ניחר
תן במחילה עוד הזדמנות
מבטיח לשבח ולפאר… עד שאמות

הנותן טל ומטר על פני האדמה
הנץ לי הניצנים, הפרח השממה
צווה על העט הסורר להתחיל לעבוד
צווה על הראש הנבוב להביא קצת כבוד

לא רוצה כלל תמורה
צמאתי, השוקת שבורה
פקוד על המוזה לחזור
לשרות בחדרי הדל, האפור

לא חפץ בזהב, לא מיליון
הצמח משקי, הגדל הפריון
הבא ישועה לי ולציון
חלצני, יען כי מחר יוצא גליון

כן יהי רצון…

לכל מכרי: אל חשש, אני לא בדרך של חזרה בתשובה (ברוך השם), אבל בשעת מצוקה גם אלוהים זו אופציה!

אריה שטרן

טורים אחרונים

דילוג לתוכן