כשיהודית בוקובזה שמעה שאני מבקשת לראיין אותה למדור, אמרה לי: ״אבל אני לא אמן!״. כשהגעתי לביתה וראיתי את שכיות החמדה מעשה ידיה, הפסלים מקרמיקה והציורים, נדהמתי. מסתבר שיהודית היא אמנית אחת מני אמנים רבים בכפר ורדים שחלקם משתתפים בתערוכות, בחוגים ובמיזמים ואילו אחרים מסתתרים מעין הציבור אבל הם פעילים, יוצרים יצירות נפלאות אך לא מספרים לאף אחד.
יהודית סיפרה לי על התקופה לפני שהפכה לאמנית: ״נולדתי בסוף 1943, אולי ברוסיה, לא ברור. אמי כנראה הייתה במחנה עבודה ונישאה בוינה, כשהיינו במחנות העקורים. עלינו ארצה בשנת 1949. גרתי בבני ברק, כיפה סרוגה. למדתי בבית ספר ממלכתי דתי ואחר כך בתיכון דתי פרטי, לבנות בלבד, ברמת גן. ההורים מעולם לא עזבו את בני ברק אבל אני עזבתי. בגיל 21, ברגע שסיימתי תיכון וסמינר, עזבתי את הבית. נשלחתי להיות מורה בנהריה, שם הכרתי את בעלי. שני הבנים נולדו בנהריה ואז יצאנו לשליחויות מטעם הסוכנות. היינו מורים וגם כתבנו תוכניות לימוד. חיינו בקנדה ארבע שנים, בניו יורק שלוש שנים ואז חזרנו ארצה. אחר כך נסענו שוב לאולבני בניו יורק. חזרנו לארץ בשנת 1991. בשנת 1998 עברנו לכפר ורדים".
שנתיים אחרי שהגיעה לכפר, חוותה אובדן נורא: בעלה נפטר באופן פתאומי. היא כבר הייתה בפנסיה ונותרה אובדת עצות, חיפשה מה לעשות עם עצמה. מותו של הבעל האהוב גרם לה להלם כזה שהפכה באחת לאמנית. עד אז לא היה לה כל קשר לאמנות. ״לטעמי לא הייתי מוכשרת מספיק בשביל לצייר. מעולם לא התנסיתי בציור או בכתיבה. דווקא בעלי היה מוכשר בכל מה שקשור לכתיבה ולציור".
אולי הגיעה לאמנות בלחץ האירועים, אבל איכות פסלי הקרמיקה והציורים מרמזת שהיה בתוכה נרטיב אמנותי עשיר. היא החלה לכתוב שירה, לעסוק בקרמיקה פיסולית ולצייר. אחרי עשר שנים של פיסול בחוג של נורית רוטשילד, נסגר הסטודיו לקרמיקה ויהודית המשיכה אצל אתי צ׳כובר, המורה לציור. היא מציירת שם עד עצם היום הזה אבל הפסיקה לעסוק בקרמיקה פיסולית.
״התחלתי להתעניין באמנות. זה נתן לי חומר למחשבה והפעיל רגשות. השתתפתי בסיורי האמנות שאתי ארגנה לתלמידיה. זה מאוד עזר לי בעבודות הקרמיקה, אבל התפתחתי גם בציור. ראיתי שהולך לי, זה ממלא אותי, זה נותן לי פתיחות והנאה. אני מתחילה ציור בבית ואז הולכת לאתי לקבל את האישור האחרון". היא מעדיפה לצייר דמויות. שני ציורים שלה, שתלויים בצריף הירוק, אופייניים ליכולותיה בציור פורטרטים אקספרסיביים, עזי הבעה.
יהודית בוקובזה ומבחר מעובודותיה:
