שיר חסידי ב-12 ואריאציות שונות, אבל באותו קצב
אריה שטרן (לאון שטרנבך)
להלן שיר חסידי ישן, שאינני בטוח אם הוא אכן קיים, ואם הוא קיים אז כנראה מקורו בניב נדיר של האידיש (משום שאף דובר של השפה לא הצליח לספק לי תרגום הולם), או שחלמתי אותו באחד מהלילות ההזויים.
אפשר לשיר את השיר כמה וכמה פעמים במנעד אשכנזי מילעלי, כאשר בכל פעם מתכוונים ומכוונים יותר ודופקים על השולחנות ורוקעים ברגליים עד לרמת התייחדות עם העצמי, הציבורי ושביל החלב כולו.
על בסיס השיר המקורי, עוד כמה גירסאות.
השיר המקורי
הוי למה באיזה – בוזה זך
אל התורה איזה – בוזה זך
אופפנה – גוזן יויוך
אל התורה – נוחן יויוך
אוי למה… באיזה בוזה זך
הגרסאות הנוספות
הרס"ר בבסיס
הוי למה חייל – לא מגולח?
המדים מקומטים – לא מצוחצח
אם תופיע כך למסדר
מרושל, לא מסודר
ודאי ש… מהשבת תשכח.
במסעדה
הוי למה האוכל – לא מומלח?
והשף שלנו מצוברח
האורחים ממורמרים
ת'מסעדה עכשיו שורפים
קצת לתבל… מה פה קשה כל כך?!
באתר בניה
הוי למה הקיר לא מאונך?
הבניין יקרוס פתאום – בטראח!
הקבלן לא ברמה
טוען שהריצפה פה עקומה
הוי למה… הקיר לא מאונך
המורה לתלמיד
הוי כמה שאתה לא מחונך
כל תעלול שלך – בלתי נשכח
אם תמשיך כך לזלזל
ת'בגרות לא תקבל
ועתידך… אולי עוזר טבח
האם לבת
מדוע שלא תצאי עם ולדימיר – האוליגרך?
זקן זקן, אבל היה מסדר אותך
נהפוכה ליורשים
כשלבסוף, יצליחו המתנקשים
את באמת לא קולטת?… יש לו טונות "בוזזך"
בן ישראל בזמן שיוף לבנה ענקית בעבודה על הפירמידות
שמעת ת'גזירות – של תות אנך?
שמנופש בעשור הקרוב – כדאי שנשכח
אין זכויות כאן לעובדים
הפרעונים, על ההסתדרות מצפצפים
מחר… על הבוקר, מפה נברח
חולה אלצהיימר שרוצה להתקבל לחוג לתיאטרון
היה לי רעיון לקטע ממש מוצלח
אך מזכרוני לצערי, הרגע פרח
כן, תמיד יש לי הברקות
שבורחות תוך שתי דקות
מה, מה אמרתי?… הא! היה לי רעיון ממש מוצלח
תותחן בצבא נפוליאון
הייתי טוען פגזים של התותח
4 פגזים בנגלה, ואח"כ קצת נח
בתקופה של נפוליאון
כל פגז שקל לו טון
ואז… זזה לי חוליה בגב, אוי, אח!
פדופיל במאה שערים
הוי בואו לסבא – קינדרלעך
תשחקו מעט – עם "ברלעך"
בואו קחו ת'סוכריה
ואל תספרו מה שהיה
ולמה… סבא לייזר נאנח
בתחום המוסיקה
היה לי חבר תימני "צנעני אופנבך"
שהיה אלוף ראש העין בתיפוף על פח
כשהחל להתעניין במוסיקה קלאסית
תוך חודשיים ניפטר מבת זוגו הארסית
אתה תותח… אין עליך מאסטרו אופנבך
ולסיום משהוא קצת אישי
היה פעם משורר ממש מתוסבך (ויש אומרים, גם לא יוצלח)
שהחליט משום מה לכתוב שורות שמתחרזות דווקא ב…"זך"
כשהעירה האשה סמוקת הלחיים (בשמה ובשם הילדים)
שכנראה הנ"ל, רחמא ליצלן, ירד מזמן מהפסים
השיב כהרגלו… תעזבי אותי באמ-אמא-שלך
ובלילות ספון בביתו הדי מוזנח
מול מפה מוכתמת מקפה שלפני דורות נשפך
מצוברח, לא מגולח, שומע שירים רק מתש"ח
לא יכול להפסיק לחפש חרוזים ל"בוזה-זך"
*** הצעות נוספות לבתים באותו סגנון יתקבלו בברכה במערכת, והזוכה המתוסבך יזכה
בפרסום, במרק עם קניידלעך ולקינוח… רוגלעך.
