התערוכה מפגישה את עבודותיו של משה גרשוני (2017-1936) עם אלה של רחל רבינוביץ (נ' 1956).
אוצרת התערוכה, נעמה חייקין: "עודפות, אותה שארית ביצירת האמנות שלא ניתן לקרוא בשמה, למשמע או להכיל – היא היבט מרכזי בתערוכה. עודפות קיימת, כך נראה, בכל היבט במרחב אמנותו של גרשוני. היא ניכרת ברוחב היריעה של אמצעי הביטוי שלו; במגוון סגנונותיו האמנותיים לאורך השנים; ובריבוי התכנים בעבודותיו. היא נושא ששב ועולה בפרשנויות שנכתבו עליו ובאופן שבו תוארו חייו האישיים. היא גם עולה כתוכן של עבודותיו, למשל בעבודות קונצפטואליות מרכזיות משנות השבעים, בהן חומר פשוט טומן בחובו דרמה גדולה. 'הנייר נראה לבן מבחוץ אבל בפנים הוא שחור', קורע גרשוני את הנייר וחושף את סודו.
"אצל גרשוני העודפות ניכרת בהתפרצותה, בעלייתה אל פני השטח. ואילו ביצירתה של רחל רבינוביץ תהליך הריסון הוא שמבנה את תחושת העודפות. תחושת העודפות ביצירתה של רבינוביץ מקורה באי־ הלימה בין אמצעי המבע האמנותיים: ציור בצבעי מים ודיו על נייר, שנקשרים לרוב לתחושות כגון קלילות, אווריריות ונינוחות, לבין אופן השימוש של רבינוביץ בהם, המתאפיין בתמצות ובמשמעת. אפוס ודרמה האצורים בפורמט שירי; מבע קליל הנושא עמו משקל כבד. כאשר כתמיות והתפשטות מאפיינת את הציורים, כפי שקורה בציוריה האחרונים, השקיפות משווה לתמונה חזות אטומה, ורוויה עכורה וזרחנית מאפיינת אותם. העודפות צפה, או מסרבת לשקוע.
התערוכה תינעל במהלך ינואר 2021. הכניסה לגלריה תתאפשר בתאום מראש בלבד ובהתאם להנחיות התו הסגול.
