אמן מקומי – מיכל אשל

הסוסים הגדולים של הילדה הקטנה

מיכל אשל מציירת, מפסלת ויוצרת כלים, הרבה בזכות קפיצה נועזת מהילדות

אישי וקריירה

מיכל אשל נולדה ב-1952 בפוריה עילית, להורים ממייסדי היישוב. בגיל שלוש התייתמה מאביה, וכשהייתה בת ארבע המשפחה החלה לנדוד. היא התגוררה בטבריה, רמת גן, קיבוץ פלמחים ותל אביב. לימודי תיכון עשתה בכפר הירוק עם השלמת בגרות אקסטרנית בתל אביב.

את הצבא עשתה בנח"ל, בגרעין שהקים את קיבוץ אפיק. שימשה מש"קית תרבות ומרכזת קן הנוער העובד והלומד בנוף-ים.

לימודים גבוהים: אוניברסיטת חיפה, היסטוריה כללית וארכיאולוגיה של ארץ ישראל; אוניברסיטת טוליין בלואיזיאנה ארה"ב, לימודי אמנות פלסטית במשך שש שנים, עם התמחות בהדפס ופיסול ביציקה.

נשואה לדורון ואם לאמיתי (34) וגילעד (32).

היא מציירת, מכדרת ומפסלת. בעבר עבדה כמורה, והיום מלמדת אנגלית בשיטת הלן-דורון.

הסיפור

אחרי עשר שנים מעבר לים, היא שבה לארץ, התחתנה עם דורון והשניים הקימו בית בקיבוץ סער. בהמשך עברו לכפר ורדים וכאן הכירה את נורית ואורי רוטשילד. בהדרכתם נחשפה לעולם הכדרות שסחף אותה.

היום היא בעלת סטודיו משל עצמה ויוצרת כדרות שימושית ופיסולית בשלל טכניקות, ובהן רקו, פורצלן ועוד. היא מציירת ומפסלת, ועבודותיה כוללות פסלים ומגוון של כלים מקמרמיקה. פגשתי את מיכל בסטודיו שלה, כשהיא עובדת על האובניים, ואת השיחה ניהלנו בחצר, בצל עצי פרי, בין בור השריפה לעצי החורש שמעבר לגדר. "תמיד ציירתי", היא אומרת. "היום אני מציירת בשמן בבית ופעמיים בשבוע אני הולכת לצייר אצל אתי צ'כנובר".

בין ציוריה בולטת הסידרה "מה היה קורה אילו – הילדה עם המעיל האדום". בסדרה זו מופיעה ילדה במעיל אדום, כשבכל ציור היא מצויירת ומודבקת על רקע אחר. הרפרנס הוא הילדה מהסרט "רשימת שינדלר", שאילמלא נספתה בשואה, יכולה הייתה להיות באמת בכל אותם נופים המשמשים כרקע בציורים. "בניתי בציורים אלו מציאות מטאפורית, בה יש לי יכולת להשפיע על תהליכים", סיפרה מיכל בעבר. "אלו מחשבות שמעסיקות אותי מילדות, לאור הזיכרונות וסיפורים על שלוש הילדות הקטנות של ברוך שיינברג, האח של סבא שלי, שנספו באושוויץ".

זיכרון שמלווה את מיכל הוא מימי הילדות בקיבוץ פלמחים. מיכל הייתה קטנת גוף, ובקיבוץ היה תיש גדול ומאיים עם קרניים גדולות. הוא שכן בבית בתוך מתחם מגודר. חברתה של מיכל שידלה אותה למעשה קונדס: להיכנס יחד למתחם הגדר מבלי שהתיש ירגיש, ולטפס על ביתו. "הסכמתי", נזכרת מיכל בחיוך, "אבל כשנכנסתי החברה נשארה בחוץ, התיש הרגיש בי וברגע האחרון עליתי על גג הבית. בינתיים התאספו כל הילדים סביב הגדר, מחכים לראות איך תתפתח הסיטואציה. ידעתי שאסור לי לבייש את עצמי. קפצתי 'על החיים ועל המוות' מעל התיש והגדר, והמשכתי בדרכי כאילו כלום. ככה אני בחיים, אוזרת אומץ, ומבצעת את הקפיצה הגדולה שלי".

היצירה

בין ציוריה של מיכל בולטים גם ציורים גדולים במיוחד של סוסים ריאליסטים. בעלי חיים מופיעים גם בפסליה, ובהם עיזים, תיישים וינשופים.

הכלים שלה הם רבים ומגוונים והם מתאפיינים בגוונים מיוחדים הודות לגלזורות המיוחדות ותהליך השריפה המיוחד.

תערוכות בולטות:

1984 תערוכה ארצית בניו אורלינס.

2018 שתי תערוכות יחיד במבשלה בכפר גלעדי.

2020 תערוכה קבוצתית של "אגודת אמני ישראל" במוסקבה. הוצגו שלושה ציורים מהסידרה "הילדה עם המעיל האדום", והן זכו לתהודה תקשורתית גדולה.

איך נפגשים

לתיאום פגישה: 053-4877267.