אמן מקומי – יהודית יחנוביץ ז״ל

תערוכה אחרונה ופרידה

יהודית יחנוביץ ז״ל, תושבת כפר ורדים, נפטרה ימים אחדים לאחר פתיחת תערוכה מציוריה בגלריה ע״ש אפטר-ברר במעלות

יהודית יחנוביץ עוד הספיקה להשתתף בפתיחת תערוכתה (מקצב חזותי – Visual Rhythm, אוצרת נגה מגדל) במרכז אמנויות במעלות ב-28 במאי השנה. המון אנשים הגיעו לפתיחה: חבריה למניין המשפחתי, אמנים מהסביבה, חברים ומבקרים. היא הייתה מאושרת. קשה היה לראות את הציורים עצמם מרוב אנשים שגדשו את האולם.

אבל יהודית הייתה אישה חולה, והיא נפטרה ימים ספורים אחרי הפתיחה.

היא נולדה בשנת 1945 בפנסילבניה שבארצות הברית. למדה אמנות באוניברסיטת סירקיוז בניו יורק, שם הכירה את בעלה אברי, שלמד רפואת שיניים. הזוג הצעיר הספיק לגור בנורבגיה, לטייל באירופה ולבקר בארץ. בשנת 1975 עלו ארצה והתיישבו בנהריה, שם הייתה יהודית חברה בקבוצת נשים שהיו נפגשות לפעילות יצירתית ועבודות יד. במסגרת זו הכירה את חברתה ורה ליאון ז״ל, מוותיקות נהריה, שלה הקדישה את התערוכה.

אחר כך עברה המשפחה לשבי ציון. בשנים אלה נאבקה יחנוביץ נגד ריסוס שדות הכותנה בקיבוץ השכן וזעקה שזה פוגע בילדים. המאבק נמשך זמן רב עד שהקיבוץ עבר לגידולים אחרים.

בשנת 1996 הגיעה המשפחה, הורים ושלושה ילדים, שני בנים ובת, לכפר ורדים. באותה תקופה הצטרפה לידידי בית החולים נהריה, ובהמשך הצטרפה לצוות יחסי הציבור של המוסד. יהודית עבדה שם 13 שנים ונסעה לארה״ב לגייס תורמים ותרומות.

וכפי שהצליחה להתחבר לבית החולים ולעסוק ביחסי הציבור שלו, כך הצליחה להתברג לעשייה במרכז אמנויות וגלריה ע״ש אפטר-ברר במעלות. בהתחלה הצטרפה לסדנת הציור עם האמן שלמה חגי, ואט אט כבשה את מקומה. היא עזרה ביחסי הציבור, הפכה לחלק מקבוצת ידידי הגלריה וגם נכנסה כחברה בוועדת התערוכות. תמי ירון, רכזת הדרכה וחוגים בגלריה, אומרת שיהודית הפכה לרוח החיה בגלריה ועזרה לה רבות.

מאז שעלתה לישראל ערכה יהודית ארבע תערוכות יחיד והשתתפה בכ-15 תערוכות קבוצתיות. היא המשיכה ללמוד אמנות בנהריה, בכפר ורדים ובכיתת אמן באוניברסיטת חיפה, ומאז 2015 השתתפה בסדנת ציור במרכז אפטר-ברר במעלות. כל חייה עסקה ביצירה במדיומים שונים: אריגה, קרמיקה, עיצוב טקסטיל ועוד. כאשר הוקם יישוב הקרוונים חצרות יסף ב-1991 הייתה מגיעה לעבוד עם הרוקמות והקרמיקאיות האתיופיות.

יהודית תמיד אהבה טבע וציירה נוף, עצים וחופי ים. לרוב השתמשה בעט, דיו ועפרונות מיוחדים, רכים מאוד. בתערוכה מוצגים ציורים לא גדולים, רובם בצבעי חום ובקווים וכתמים עדינים. יופיים של הציורים הוא ברישום המינימליסטי שמעביר את חוויית הנוף במלואה. כאשר היא מציירת דיוקן, הקווים, דיו על נייר, מביעים עולם ומלואו. התערוכה תוצג עד 24 ביולי בשעות פתיחת מרכז אמנוית וגלריה במעלות.