אמן מקומי – יהודית גיל

כתבה: רותי יוסף
יהודית גיל עם עבודת קולאז'
יהודית גיל עם עבודת קולאז'

רק להרים ולקחת

היא צורפת, אמנית קולאז ועובדת בפוטו שופ. אבל במיוחד היא נמשכת לחומר ממוחזר. הכרות עם יהודית גיל

אישי וקריירה

ילידת חיפה 1935, בת להורים יקים ממייסדי קרית ביאליק, יועץ משפטי וספרנית. בוגרת בצלאל ולימודי חוץ באוניברסיטת חיפה.

היצירה

עוסקת בצורפות כסף ואבנים, פסיפס מאבנים טבעיות משולב בפלט ים, אצ'ינג (תצריב), הדפס משי, צילום וקולאז' משולב אקריליק, פוטושופ. לאחרונה יוצרת בעיקר מחומר ממוחזר. חלק מהעבודות מצולמות ומושמדות.

הסיפור שלי

"התחלתי בגן הילדים. הגננת אמרה להוריי  שאני מציירת יפה, וגדלתי עם זה. תמיד הייתי בוועדת קישוט, ובתנועת הנוער איירתי עלונים.

"ב-1948, בימי מלחמת העצמאות, סיימתי את כיתה ח' בבית הספר היסודי בקרית ביאליק. המנהל שכנע את ההורים שאשאר בכיתת המשך שפתח. כעבור שנה, כשעברנו לתיכון קרית חיים, הבנו שאין לנו ידע ולכן לא רציתי להמשיך לכיתה י"א. וכך הגעתי צעירה מאד ל'בצלאל', שם למדתי ארבע שנים במגמת גרפיקה שימושית.

"בצבא השתלבתי יחד עם עוד שלוש בנות בניסיון מיוחד: מורות למלאכה לחיילים, כתעסוקה בשעות הפנאי. סופחתי לגדוד 52 של חטיבת גבעתי בקו הגבול העירוני בירושלים, וקראו לי 'סמלת עץ': נסעתי עם כלים וחומרים מעמדה לעמדה, סיפקתי לחיילים עץ זית והם הכינו מנורות וגילפו פסלונים".

עם שחרורה מהצבא פרצה מלחמת סיני. בתום המלחמה חזרה לאילת והגיעה כאורחת לבקר את חבריה מהצבא. מפקד היחידה הציע לה עסקה: להצטרף לטיול בכל סיני בעקבות חטיבה 9, תמורת ציור קיר בחדר האוכל של הקצינים. "ברור שהסכמתי".

יהודית נשארה כאזרחית באילת ותקעה בה יתד. עבדה במפעל ליטוש אבני אילת ושיבוצם לתכשיטים. ב-1960 עברה צפונה ועסקה כ-15 שנה בצורפות.

"בסוף אוגוסט 1973 התקשר אלי מפקח על האומנות שהכיר אותי, וקרא לי למלא מקום של מורה לאמנות. בתחילה סירבתי, אבל ב-1.9.73 עמדתי בפני כיתה של 42 תלמידים. כעבור חודש פרצה מלחמת יום כיפור, אף אחד כבר לא קנה תכשיטים, וככה נשארתי בהוראה 20 שנה. זכיתי להכיר תלמידים מקסימים, כולל אחד בשם אביב כוכבי".

"אימו של אחד התלמידים שניהלה את 'נוער שוחר דעת' בעכו קראה לי לעבוד איתה. כעבור שנה עברה לנהל את בית הספר למחוננים בשלומי, ומוניתי לרכזת לימודי האמנות. זו היתה חוויה מאתגרת. עשינו עבודות נפלאות. במיוחד אני זוכרת עבודה מגלילי אלומיניום, שקיבלנו כתרומה. שלשלנו את הגלילים מהגג, שפכנו עליהם בקבוקי צבע גואש שהתערבבו לחגיגת צבעים נוצצת, ויצרנו כיסוי למבנה בהשפעת האמן כריסטו. עבדתי שם עד הפנסיה.

"בפנסיה התחיל עידן חדש של חופש וזמן. צילמתי והדבקתי קולאז'ים, למדתי להשתמש בפוטושופ, ובהדרגה נפתח בפניי עולם חדש. הצגתי בכמה תערוכות יחיד ובקבוצות.

"אני נמשכת מאד לחומר ממוחזר. כל ערימת גרוטאות צדה את עיני ובכל דבר אני רואה פוטנציאל ליצירה, רק להרים ולקחת. לפני שלוש שנים עברתי לבית קטן יותר, ומאז אני מברכת את המחשב ששומר לי עבודות בלי חשבון של מקום".

איך נפגשים

אפשר לבקר בגולדן וילג' בדרך הורדים 12, בתיאום מראש: 052-2852363.

 

דילוג לתוכן