על פי הערכות שונות מתגוררים בכפר ורדים כמה עשרות מפונים, ברובם הגדול מישובי הגבול בצפון, מאזור הגליל העליון, מטה אשר, מעלה יוסף ועוד. שלוש משפחות מספרות על החיים החדשים שנכפו עליהן.
משפחת בש הירשפלד
חסר לנו פאב של צעירים
משפחת בש הירשפילד מראש הנקרה מתארחת בביתם של אבי ופזית הירשפלד, הוריה של זר, ברחוב ארבל. זר, בת 33, היא פראמדיקית במד"א בתחנת נהריה. בעלה עטר, בן 35, מהנדס בניין וכיום נמצא במילואים בכיתת הכוננות של ראש הנקרה. לבני הזוג שני ילדים: יואב בן שלוש ושבעה חודשים, עידו בן שנה ותשעה חודשים, ועוד בת בדרך, שיהיה בשעה טובה.
זר: "הגענו לכפר לאחר כחודש וחצי בו שהינו בכפר הנופש עין גב. חיפשנו מקום שהוא בית, שלילדים תהיה הרגשה מכילה יותר, מוכרת וקרובה יותר לחיים הרגילים שלהם. ההורים שלי מכפר ורדים, והייתה הרגשה שצריך להיות בחיק המשפחה המורחבת, והחלטנו לעבור לכפר.
"בהתחלה חשבנו לשלב את הילדים בחינוך של הכפר, אך היה מקום רק ליואב. בסופו של דבר, בגלל סיבות נוספות, החלטנו לא לשלב את הילדים בחינוך פה. בשבועות הראשונים היה לנו סדר יום והיינו מבלים הרבה בגני המשחקים בכפר ובטיולים בחורשת הבר בת. כמובן שסבתא וסבא עזרו מאוד. לאחר כמה שבועות מצאנו מקום בחינוך בקיבוץ יחיעם ואנחנו מאוד מרוצים.
"למען האמת לא יצא לנו להשתלב כלכך בקהילה. חסר פה פאב נחמד לבלות בשעות הערב ולהכיר קצת אנשים בגילנו".
תמר ברנר ואיל שי
שלושה בתים מחבקים
תמר ברנר (63) ואיל שי (70) מקיבוץ יראון הם פליטים VIP בבית משפחת ברוך ברחוב נעמן. שניהם עובדים במשרות מלאות, "ואפילו יותר".
איל נולד ביראון. תמר עברה מחולון ליראון לפני 12 שנים. תמר: "אני עובדת כפיזיותרפיסטית התפתחותית של שירותי בריאות כללית בנהריה ובשאר אזורי הגליל המערבי, גם כקלינאית וגם בתפקיד ניהולי. איל מתנדב במילואים בפיקוד צפון בדרגת סגן אלוף, כרגע בצו 8. בימים 'כתיקונם' איל שותף בחברה בשם Slide 2 seal שממוקמת בדלתון ועוסקת בחיבורים של משטחים רכים בתעשייה ובחקלאות. שנינו ראינו צורך להתפנות למקום שלא יהיה בקו ראשון עם לבנון, שייתן מענה סביר מבחינת המרחק ממקומות העבודה שלנו, ושיהיה סימפטי ונעים למגורים.
"כך מצאנו את עצמנו מתפנים לביתם של עופר ומירה שי בכפר, אחיו וגיסתו של איל. מירה ועופר ארחו אותנו בביתם הקסום בימים הראשונים והקשים של שינוי קיצוני בשגרה, בימי מתח וכאב כשכולנו מנסים לעכל את האסון הלאומי ואת השינוי שחל בחיינו מפה והלאה.
די מהר הבנו שהאירוע שבו אנו מצויים, חוסר הוודאות, העדר מנהיגות והעדר אופק בטחוני מצריכים אותנו להתקדם לפתרון לטווח ארוך. במקביל פנתה אליי חברתי יונת סינגר מהכפר, ושאלה אם נרצה להתגורר בביתה של משפחה מהכפר שהיתה צריכה לעבור לארה"ב לצורך עבודה, ובביתם נשארים שני כלבים ושתי חתולות שזקוקים לאהבה, השגחה וטיפול. וכך נוצר הקשר עם המורה ליוגה אביגיל קובליו. לקחנו על עצמנו את המשימה ותוך יום הפכנו ל'הורים' של מרווין ולולה הכלבים ושל אלכס ופפה החתולות. בעלי הבית השאירו בידינו את הבית המיוחד, ונכנסנו לתפקיד בהרבה נכונות ואהבה".
המגורים בבית של משפחת קובליו הסתיימו לאחר חודש וחצי עם שובם לארץ, אבל אז שוב צצה הזדמנות. תמר: "חברתי שרון קורונה גאון שאלה אם נרצה לשכור בית של חברים שלה ושל תומר בעלה שהם גם שכנים ברחוב נעמן. באנו לראות את הבית התאהבנו. והנה אנחנו גרים בבית של משפחת ברוך, הפעם בשכירות. בעלי הבית הציעו תנאים מאוד הוגנים ומחבקים. השאירו לנו בית מרוהט ומצויד בכל מה שניתן לחשוב עליו. ככה שאנחנו פליטים VIP כמו שאיל בן זוגי אומר.
"בינתיים אנחנו פה בבית עם הנוף המשגע כשלושה שבועות ומתכוונים להמשיך. מקווים למצוא את עצמנו כאן בסוג של שיגרה עד ליום בו נוכל לחזור לביתנו ביראון. כמובן שיש רגעים פחות אופטימיים. הרי הבית הכי מקסים בכפר הוא עדיין לא הבית שלנו. עד כה עברנו שלושה בתים. בכל בית היינו צריכים להתרגל למערך חיים שונה, להקטין את הצרכים שלנו ולהנות מה'יש'. למדנו שאפשר להסתפק ביום יום במעט שהוא הרבה. כפר ורדים הוא ישוב שקל לעבור אליו. יש פה כל מה שצריך לחיים מיטביים, קהילה אכפתית, שירותים מכל סוג ובעיקר אנשים מקסימים".
ניצן ורפי תלם
אוכל טוב וטיולים באזור
רפי (87) וניצן (57) תלם מקיבוץ משגב עם, אב ובנו, מתארחים בבית משפחת כץ ברחוב יערה, אצל הבת והאחות מיכל ובעלה אייל (גילוי נאות: עורך העיתון).
ניצן: "התפננו מהקיבוץ בצו ממשלתי, ובחרנו בכפר ורדים להתגורר אצל אחותי ובעלה במקום במלון סלינה במגדל אליו עברו רוב תושבי הקיבוץ. הבחירה היתה טבעית מכיוון שאבינו הוא פנסיונר בגיל מתקדם. הוא אמנם אדם עצמאי ומתפקד, אבל מעדיף את התנאים המפנקים והאוכל הטעים של מיכל, מאשר החדר הפשוט בסלינה. השהות כאן טובה לשנינו מכל הבחינות, חברתית ובריאותית, בטח בכל הנוגע לאבא.
"במשגב עם אני חלק מצוות הנוי והחצרנות. גינון זה המקצוע והתחביב שלי כאחד כבר 25 שנה. בכפר עשיתי פרויקטים בכמה גינות פרטיות, ואשמח לעבוד ולטפל בגינות נוספות, במגבלות מחסור בכלים משמעותיים. זה בעיקר כדי למלא את סדר היום, שברובו אני פשוט מחפש לי עיסוקים (למעוניינים: 054-5613098).
"מיכל ואייל מנסים לשלב את אבא באירועים בכפר בנושאי אקטואליה וחברה, אבל בינתיים זה עוד לא קרה. בסך הכל האוירה בכפר טובה ונינוחה ומספקת, ובזכות טיולים שאנחנו עושים בשבתות יוצא לנו להכיר חבל ארץ אחר קצת יותר לעומק".
זוכרים את הבית
בכפר ורדים גשום וערפילי,
לא רואים כלום אבל זוכרים את הבית בהרי נפתלי
שם על גבול הלבנון
מול גולן וחרמון,
משגב עם ממש בסוף הכביש,
ומלבד צוות חירום אין שם איש.
אזור צבאי סגור, ובכל זאת בית,
אליו מתגעגעים עד בוא היונה עם עלה של זית
רפי תלם (87),
מפונה ממשגב עם, מתארח בכפר ורדים
